הולכת, עובדת ובאה מאהבה
לכבוד ט"ו באב, חג האהבה העברי, תרומתי הצנועה למען האהבה בימים סוערים ומורכבים אלו. כשחתונות נדחות או מבוטלות, כשהזמנים סוערים, קשים ולחוצים, כשאין אופק ואין חו"ל, כשהמשפחה כפי שהכרנו והורגלנו לה משתנה, כשהבית על גלגלים או בעצבים, כשהכל כל כך לא וודאי ומדאיג – זה זמן לחזור לפשוט ולמוכר – לאהבה שאינה תלויה בדבר.
קיבצתי שביעיות של הגיגים, שירים ועצות שאספתי ופיתחתי בדרך. מקווה שיתנו לאוהבות ולאוהבים השראה, תשובה או עצה. אפילו אם רק אחת טובה תיקחו מפה, אני את שלי עשיתי, באהבה.
"כדאי לחלום ולקוות, נסו רק פעם
כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב"
(חיוכים || לאה נאור, אנחל קבראל וחווה אלברשטיין המלכה)
אהבה. כולם וכולן, מכל כיוון, מחפשות ומחפשים אהבה. רוצות אותה, מוצאים אותה, מאבדות אותה, עובדות עליה, מקלקלות ומקלקלים אותה, מפרקות ומפרקים אותה, מציתות אותה, שומרים עליה, מדברים עליה, כותבות עליה, שרים עליה, מבקרים אותה, מספידים אותה, מהללות אותה.
מה לא נכתב על האהבה? ובכל זאת יש לי איזה דבר מה.
השבוע הרהרתי בעלות והתועלת בזוגיות – מה הנוסחה?
זוגיות רומנטית היא תופעה יחסית חדשה בהתפתחות המין האנושי. אנחנו עוד בלמידה איך זה עובד. וכן, זה אשכרה מסובך. יש טענות שהזוגיות הרומנטית, המונוגמית, המסורתית פשטה את הרגל או נכשלה. אני מסכימה שהדרך לאהבה היא ארוכה ולעתים מפרכת אבל למרות כל מגבלותיה וקשייה, אני מאמינה שכדאי להתאמץ להשיגה. ואם לא הצלחנו או נפלנו? לא נורא, אפשר גם בלי. עד האהבה הבאה.
עובדת באהבה.
עץ העבודה והחיים שלי עשוי גזע עם שני ענפים מרכזיים. ענף החתונות וענף הפרידות. יש עוד כמה ענפים קשורים משיקים. אך שני אלו העיקריים. וביניהם אני עוברת על גשר שתוויתי ובניתי עם השנים. והגשר הזה נבנה ועוצב בלמידה והתנסות בלתי פוסקת עם הא-נשים שאתם ובשבילם אני עובדת, הזוגות שמצמיחים לי את העץ.
"הזוגות שלי" אני קוראת להם.
לזוגות שלי אני מעצבת ועורכת טקס, מלווה אותם, לומדת, מתלבטת ומתרגשת אתם. יש את הזוגות להם אני עורכת הסכמי זוגיות, הסכמי הורות, וכל מה שצריך בדיני האהבה. יש את הזוגות להם אני מגשרת דרך בכאב, ועושה להם משפט של פרידה בשלום.
שני ענפים שונים בתכלית. יוצאים מאותו גזע. הם מרגישים אחרת, מתנהלים אחרת, דורשים ממני מיומנויות שונות ובעיקר מלמדים אותי עולם ומלואו על אהבה.
עץ האהבה, מדבר יהודה (צילום: אנוכי)
יש לי שני כובעים, שתי גלימות – ואני עוטה אותם לסירוגין, במקביל ובערבוביה – עוסקת בזוגיות. כל הזמן. בתחילתה או בסופה. הולכת על הגשר בין חיבור לפירוק, בין אהבה וכאב, בין שמחה לעצב, בין מלחמה ושלום. בין תרבות ומשפט. בין דין וטקס. מאזנת באהבה.
העבודה עם זוגות שמתחתנים מכניסה המון תוכן לעץ שלי. תוכן תרבותי, ספרותי, אומנותי. חושפת אותי לסיפורי חיים מרתקים, למחשבות, רעיונות, תפיסות עולם ודעות ובעיקר – ממלאת אותי בהמון לאבי דאבי. אספתי דברים שכתבו לי זוגות שלי, וריכזתי כאן רשימה של 7 הגיגים.
אהבה היא…
1. ההרגשה שאני מוכן להקריב את עצמי למען בת הזוג שלי, לתת בכנות וללא צורך לקבל בחזרה, להיות נוכח ותומך גם ברגעים הכי קשים וחלשים שלה ושלי.
2. ממציאה את עצמה כל פעם מחדש ולא עוזבת גם כשקשה. זאת הדרך והצורה הנכונה להתנהל בעולם הזה, ביחד זה יותר חזק ועצמתי.
3. כשאני מסתכלת עליו ומרגישה בבית. כשהוא מחייך אליי ואני יכולה להרגיש את איך שהוא רואה אותי, ולאהוב את עצמי דרכו.
4. להרגיש שהתמזל מזלי שהוא שלי. שלא משנה מה יקרה, יש מישהו בעולם הזה שהוא רק שלי ותמיד יהיה שם בשבילי. להתמוגג מעצמנו אחרי עבודת צוות מרשימה ולהרגיש שיחד נצליח כל דבר.
5. לראות את הפרטנרית שלי ולהרגיש שהלב שלי מתמלא. אושר.
6. הדבר שנותן צבע לחיים וסיבה לקום עם חיוך כל בוקר. הסיבה היחידה לחיות.
7. נפלאה. דבר קסום ונדיר וגם יומיומי ופשוט.
אני נשאלת לא פעם – מה לדעתי מחזיק זוגיות? איך לא ליפול לסטטיסטיקה ולחיות יחד בטוב לאורך שנים? איך לעשות שזה יצליח?
זה קרה לי למשל בראיון עם דוקטורנטית שחוקרת את תופעת החתונות האלטרנטיביות בישראל. או עם זוג שהגיעו לחתום על הסכם חיים משותפים רגע לפני שיצאו לחדר לידה. זה דובר בממד מעניין, עם זוג שערכתי להם הסכם קדם נישואים לפני 7 שנים והגיעו כעת לעדכן ולערוך צוואות כשהם כבר משפחה עם 3 ילדים. וגם עם זוג שהכירו לפני 5 חודשים, החליטו שזה זה ובאו להתייעץ על חתונות ולחתום על תצהיר זוגיות. וגם עם חבר טוב, כשישבנו על ספסל בחוץ וקשקנו על הא ודא.
אז על העץ שלי ישבתי וחשבתי, האם יש לזה מתכון?
7 עצות של מחתנת, מגשרת ומגרשת – איך לעשות לאב & פיס:
1. תאמינו – זה כדאי
תאהבי את האיש שלך. תאהב את האישה שלך. זה כדאי. נכון שעדיף לחיות עם מישהו שאת אוהבת מאשר עם מישהו שלא? נכון! במשוואה של עלות מול תועלת – עדיף להיות בסטייט אוף מיינד של לאהוב. תמיד יש ברירה והכל בראש ועניין של החלטה.
2. מקודש ומקודשת – תקדישו.
על זוגיות צריך לעבוד. אני לא מחדשת כלום. אבל מה זה בתכלס אומר? מה זה לעבוד? להכין גנט? לעשות תקציב? אקסל? לעצב? לכתוב? לשייף? לגזור / לתפור / להדביק? כל התשובות נכונות.
תקדישו – זמן, מחשבה, מאמץ. ותקשורת תקשורת תקשורת. הקשבה, שיחה, התעניינות. וכבוד לכל מה שמקודש לבן או בת הזוג שלך. לא הבטיחו שיהיה קל. אז תקדישו. אה וגם תתחבקו – כל יום לפחות 20 שניות.
3. אנחנו היינו כאן קודם.
זו עצה להורים שבדרך, להורים צעירים. אנחנו חיים בעידן שבו הילדים הם הכל. הם החיים עצמם. ההגשמה. ההויה. יש להורים נטיה לשים את הילדים והילדות במרכז של כל המרכזים ובקלות להזניח את הזוגיות, הקשר, אחד את השניה ואחת את השני.
עצה שקיבלנו בתחילת דרכנו כהורים תפסה אותי בהגיון הבריא שלה ואני שמחה תמיד להעביר אותה הלאה: ילדות יקרות וילדים יקרים – אתם החיים, הכל מכל וכל. אבל אמא ואבא, ההורים שלכם – אנחנו, היינו כאן קודם. היינו זוג והיה לנו ממש כיף וטוב ונעים ואחלה יופי לפני שבאתם לעולם הזה. אל תפריעו לנו להיות אנחנו.
4. שיווין בנטל.
משפחה זה מפעל. מפעל הזנה, הלבשה, חינוך, טיולים, חוויות. והסעות. מלא הסעות.
תעשו הסדרי ראיה, תקיימו אחריות הורית משותפת, משמורת משותפת או איך שתקראו לזה – תחיו יחד אבל עם סידור כמו של ה"גרושות וגרושים לדוגמא".
אצלנו בבית מאז שהבכורה נולדה היה יום האם ויום האב, טבלת אחריות הורית. סידור עבודה למפעל הבית. תחלקו תפקידים – הממונה על התקציב, רכזת הפעילויות, אחראי ניקיון, מכבסה וכו', ראש מבצעים ותיאומים. תיעזרו באהבה ושמחה בכל עזרה שתוכלו לקבל מהמשפחה ותפעילו את צוות המפעל כולו בעבודות בהתאם לגילםן.
5. 'כן בכיף'.
זה משהו שלמדתי מזוג מיוחד במיוחד. 'כן בכיף' זו תפיסת חיים (שבאה מהעולם של תיאטרון אימפרוביזציה) שאומרת: כל מה שאני מקבלת ממישהו – אני אומרת קודם כל כן. כן ולא לא. אני מקבלת את זה. וכעת צריכה לענות, לעשות, להחזיר את הכדור בחזרה. וכברירת מחדל אני עושה את זה בכיף. תחשבו על זה, בחיי שזה אחד הטובים.
6. אין על חברות וחברים.
בן ובת הזוג אינם תחליף לחברות ולחברים שלך. בן הזוג שלך הוא בן זוג. הוא חבר או חברה אבל מסוג של אהבה אינטימית פרטית שקשורה בקשרים מסוג מאד מסוים. הוא לא כל העולם וכדאי שיהיה לך עולם. אז תשמרי לך חברות. צאי לבלות, סעי איתן לחו"ל, תתייעצי איתן, תחלמי איתן, תדברי איתן שטויות, שבו תחפרו את עצמכן לדעת ותחזרי הביתה רגועה, שמחה וטובת לב.
7. משהו בשביל עצמך.
כשאת.ה עושה משהו בשביל עצמך, את.ה תמיד מנצח.ת. ובמקביל – תכבדו את מה שהאיש.ה שלך עושה לעצמו.ה. אם זה ספורט, או תחביב, או אפילו שנ"צ על הספה בסלון. ואהבת לרעך כמוך.
זהו, סיימתי. סוגרת את באסטת האהבה להיום.
הולכת עובדת. באהבה. בטח באהבה.
תודה לכל הכלות והחתנים המקסימות והנהדרים.
תעירו, תספרו משהו, תתווכחו איתי… תעקבו ותשמחו.
ותעשו משהו טוב היום. כדאי כל יום.
סמדר
.
