שוב חודש חדש. ושוב אני קולטת עד כמה החיים שונים ממה שהורגלנו. מחזוריות השנה הרגילה אותנו עד כה לקצב ולסדר מסוים. עד שמצאנו את עצמנו בזמן הזה: #זמן_קורונה. 

בדרך כלל חשוון הוא חודש של #חזרה_לשגרה.
אחרי חודש החגים של תשרי בא חשוון ואומר חד משמעית שהחיים מתחילים. כל התכניות, הסיכומים, הסליחות, החשבונות, האיסופים, הסידורים וההתארגנויות הסתיימו ועכשיו הזמן לחזור לחרוש את שדות חיינו, בחריצות ונחישות – לממש את ההבטחה של השנה החדשה. 

חשוון הוא ההזדמנות להיפטר מההרגלים הישנים שלנו ולהתחבר למי שאנחנו רוצים ורוצות להיות. כל מה שחווינו חשבנו, חידשנו, חישבנו, חגגנו – הכל כאן ומוכן ליציאה – כל התכניות, הרעיונות, השאיפות. בשבילי חשוון הוא קו הזינוק של השנה, כמה חבל שזה לא מרגיש ככה השנה. 

"מרחשוון" (כך נקרא במקור) הוא חודש נטול חגים או מועדים מיוחדים.
ובכל זאת חשוב לציין את העיקריים באירועי חשוון – י"ז חשוון התחיל המבול הגדול לרדת על הארץ 40 יום ולילה רצופים (ואכן אנחנו לפני פרשת נוח). י"א חשוון הוא יום מותה של רחל אימנו. י"ז בחשוון ניתנה הצהרת בלפור והובילה להצבעת האום על הקמת מדינת ישראל בה' באייר תש"ח. כ"א חשוון תשנ"ה הסכם השלום עם ירדן נחתם, וכעבור שנה ב – י"ב חשוון תשנ"ו נרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל הטרגדיה הלאומית, הזהותית והערכית הגדולה ביותר שלנו.

#מה_הזמן_מסמן_לי
השבת הראשונה של חשוון היא "שבת נוח". נוח הצדיק התמים המתהלך עם אלוהיו. נוח שנוח לו. שפתאום, באמצע החיים מקבל משימה – קום, תבנה, תתארגן, תאסוף, תסדר ותצא לדרך כי עוד מעט בא מבול גדול.

לא פעם מצאתי את עצמי בחשוון מוצפת מכל מה שאני רוצה וצריכה לעשות. השגרה, מסתבר היא חתיכת הר לטפס עליו. והיו פעמים שהרגשתי שאין לי כוח. ושלא בא לי על כל החריצות החשוונית הזאת בכלל. חוששת, שאלתי את עצמי אולי כל זה לא הכי נוח? כי בעצם להתחיל מבראשית זה ממש לא כזה פשוט וקל. ומה בכלל כלכך נפלא בשגרה? 

השנה כל מה שאני רוצה זה שגרה. שיחזרו הלימודים. שיפתחו האירועים. שאפשר יהיה ללכת למסעדות, להופעות, לחתונות. להיפגש פנים אל פנים ללא מסכות. להתחבק. לחזור לחיים המוכרים. לתכנן תכניות. לחלום על עשיה ללא גבולות.