7 דברים שזוגות להט"ב צריכים לדעת על חיי משפחה וזוגיות בישראל
אחת לתקופה אני מרגישה שצריך ליישר קו, בפשטות ובבהירות שחסרה כאן, במיוחד בשנה האחרונה, להסביר מה אפשר ומה אי אפשר מבחינה חוקית ומשפטית, בנושאים כל כך בוערים וקריטיים בענייני משפחה.
והפעם: זוגות להטב"ים.
1. נישואים וגירושים
נישואים אזרחיים בחו"ל; זכותכםן להינשא במדינה זרה המכירה בנישואים לזוגות חד מיניים, ולהירשם במרשם האוכלוסין הישראלי כנשואים. לפקיד הרישום בישראל אסור לסרב לרישום שכזה. במקרה של נישואים אזרחיים, זכותכםן להתגרש באמצעות פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לצורך מחיקת הרישום כנשואים במרשם האוכלוסין.
ראוי לציין שלזוגות הטרוסקסואליים יהודים אין את הזכות לבצע גירושים אזרחיים (אלא רק דתיים). עוד חזון למועד…
לאחרונה בוצעו נישואים אזרחיים במדינת יוטה בארה"ב באמצעות האינטרנט כשהזוג נמצא בישראל. מספר זוגות הצליחו להירשם עם התעודות הללו במשרד הפנים אבל נכון לזמן כתיבת שורות אלה – שר הפנים דרעי עצר את הרישום והודיע כי הדבר לא יתאפשר עד לבירור וקביעה שלו.
ידועים בציבור; ניהול חייכם כבני ובנות זוג תחת משק בית משותף וזכויות וחובות כשל זוגות נשואים רק מבלי להיחשב כנשואים משפטית. בדיוק כמו זוגות הטרוסקסואליים שבוחרים (או לא יכולים) שלא להינשא בדרך הדתית בישראל או בנישואים אזרחיים בחו"ל, כך גם עבור זוגות להט"ב – המסגרת של "ידועים בציבור" בישראל היא בין המפותחות בעולם ומשתווה בשנים האחרונות לזו של זוגות נשואים. כשמדובר בידועים בציבור אין צורך בגירושין אלא בהסדרת ענייני הפירוד של כל זוג וזוג לפי ענייניו.
2. שינוי שם משפחה
לכל אזרח ואזרחית בגירים במדינת ישראל הזכות לשנות את שם המשפחה. וכמובן, ללא יוצא מן הכלל, גם לבני בנות זוג להט"בים.
3. הסכם חיים משותפים (הסכם ממון) וזכות דיון בבית משפט לענייני משפחה
בין אם בחרתם להינשא או לחיות כידועים בציבור – זכותכםן להסדיר את מערכת היחסים והזכויות הממוניות באמצעות הסכם חיים משותפים (או: הסכם ממון). ניתן ומומלץ (אך אין הכרח) לאשר את ההסכם בבית משפט לענייני משפחה, על מנת לתת תוקף של פסק דין להסכם. ובנימה זו, חשוב גם לדעת שעניינכם נדונים בבית משפט לענייני משפחה ולא בבית משפט אחר.
4. הורות
אימוץ; לזוגות להט"בים בישראל אין אפשרות לאמץ יחד כזוג ילד ישראלי שאינו ילדו של מי מבני או בנות הזוג. בנסיבות מתאימות ניתן לבצע אימוץ של ילד.ה ביולוגי.ת של בן זוג או בת הזוג (ובלבד שאין לילד.ה הורה נוסף)
צו הורות פסיקתי; צו הורות שניתן לבן הזוג של ההורה הביולוגי ע"י בית המשפט לענייני משפחה. צו הורות פסיקתי ניתן רק במקרים של מערכת יחסים קיימת בין בני או בנות הזוג, טרם ההיריון, וללא צורך בהליך אימוץ. שימו לב! לא ניתן להעניק צו הורות במקרה ששני ההורים הביולוגיים של הילד בחיים ולא ניתק הקשר בינם לבין הילד (למשל במקרה של הורות משותפת).
הסכם הורות משותפת; זכותכםן להביא לעולם ילד ללא תלות או קשר במערכת יחסים זוגית וניהול משק בית משותף (שני תנאים הכרחיים לאימוץ וצו הורות פסיקתי). הצדדים להורות יכולים להיות הטרוסקסואלים או חד מיניים, ולשני הצדדים יכולים להיות בני או בנות זוג לפני התהליך, במהלכו, או אחריו. הסכם הורות משותפת אינו עניין של מה בכך וחשיבותו עצומה הן להורות עצמה ולילדים והן לניהול תקין של חייכם בתוך המערכת הזו.
פונדקאות חו"ל; במידה והבאתם לעולם ילד באמצעות פונדקאות בחו"ל, וכל עוד מי מכםן ההורה הביולוגי של אותו הילד, זכותכםן להירשם כהוריו של הילד במרשם האוכלוסין – ואסור לדרוש מההורה הלא ביולוגי לאמץ לשם רישומו כהורה במרשם האוכלוסין. למען הבהירות – זוגות להט"ב לא יכולים לבצע פונדקאות בישראל. נשים יחידניות – כן.

5. הטבות בגין הילדים;
מענק לידה ודמי לידה (גם במקרה של זוג גברים), קצבת לידה רב עוברית (במקרה של הורות ל – 3 ילדים בו – זמנית), קצבת ילדים, נקודות זיכוי במס עבור ילדים – כל אלו – זכותכםן.
6. צו הגנה למניעת אלימות במשפחה;
זכותכםן לבקש צו הגנה למניעת אלימות במשפחה מכוח החוק למניעת אלימות במשפחה. החוק מכיר בכך שאדם רשאי לבקש צו נגד "בן זוג", ובית משפט לענייני משפחה קבע כי "בן זוג" נחשב גם בן זוג מאותו מין. חס וחלילה.
7. ירושה;
זכותכםן לרשת את בני הזוג בדומה לזכותם של בני ובנות הזוג שלכםן. למרות שאין הלכה מחייבת בעניין זה ולמרות סעיף 55 לחוק הירושה מעניק את זכויות הירושה ל"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה", ברוב המקרים בתי המשפט בישראל מכירים בזכויות ירושה של בני זוג מאותו מין בדומה לזכויות הירושה של ידועים בציבור הטרוסקסואליים. כמובן – שדרך המלך בכל הנוגע לירושה היא חתימת צוואה.
עד כאן.
הכל על קצה המזלג, ישנן עוד סוגיות וזכויות רבות, אבל זו בהחלט התחלה טובה לעשות דרכה סדר.
אני כמובן לרשותכן ולרשותכם בכל ענייני המשפחה והמשפט,
מה שנקרא: זאת ועו"ד!