חודש ניסן מתחיל את השנה העברית המקראית, שכן הוא נחשב לראשון בחודשי השנה, על-פי תורת ישראל. וכידוע, לכל חודש יש אנרגיות ספציפיות על פי מערך הכוכבים. 

כסמל להתחלה חדשה, מתאפיין חודש ניסן על-ידי מזל פורץ, צעיר וחדש, שזה עתה נולד – מזל טלה, סמל שיש בו עוצמה רבה. מערך כוכבי 'הטלה' מעמיד במרכזו את כוכב מאדים – כוכב מארס, שהשפעתו גוברת ונעשית יותר ויותר מובהקת ככל שהחודש מתקדם, ומגיע לשיאו בדיוק באמצע החודש: בי"ד בחודש, בדיוק ביום שבו אנו חוגגים וחוגגות את ליל הסדר ויציאתנו ממצרים. זמן תחילת חירותנו.

בחודש ניסן האנרגיות כביכול יולדות מחדש את העולם, מראשית, כדימוי המלטת הטלה הצעיר. האנרגיות המגיעות בחודש הזה הן אכן אנרגיות של פריצה גדולה של הטבע. מהאדמה עולים הרכיבים המדהימים של עולם הצומח. הם פורצים בכוח נגד חוקי הכבידה של כדור הארץ. גם בעלי החיים מתחדשים בכל מיני היבטים ואפשר לחוות בעולם אנרגיה של התפתחות גדולה והליכה קדימה.

בשבילי, ילידת ניסן, בת מזל טלה – החודש הזה הוא כמובן מיוחד במינו ובאמת מסמן לי את ההתחלה של כל ההתחלות.

א' ניסן של שנה שעברה התחיל הסגר ההרמטי הראשון שלנו. הייתי אופטימית כהרגלי והאמנתי שתוך שבועיים זה יסתיים ונהיה מסובין סביב שולחנות סדר הפסח. זה לא קרה. הסגר התארך והתארך וכך כל השנה הזאת התארכה התהפכה וטלטלה אותנו.

א' ניסן של השנה החדשה בסימן של חזרה לחיים (האמנם?). הכל נפתח מחדש, השוק משתחרר ואנחנו מתחילים ומתחילות להרגיש יותר חופש. שגרה קצת כמו פעם, אבל עדיין לא ממש.

אני כותבת את כל זה עם כל כך הרבה היסוס וזהירות, ומילותיה של חברתי חגית אקרמן עולות לי:

יוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם
לֹא בְּיָד חֲזָקָה
וְלֹא וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה
וְלֹא וּבְמוֹרָא גָּדוֹל
וְלֹא וּבְאוֹתוֹת
וְלֹא וּבְמוֹפְתִים
אֶלָּא בְּהִסּוּס, בִּצְעָדִים קְטַנִּים,
בְּהוּלַת חֹשֶׁךְ
בְּרֹךְ
וּבִדְבֵקוּת
וּבְכַוָּנָה
וּבְדִיּוּק
וּבְאַהֲבָה
נוֹשֵׂאת סִימָנִים קְטַנִּים
כְּמוֹ קִמְטֵי הַזְּמַן הָעוֹבֵר, וְחִלּוּפֵי עוֹנוֹת,
גּוּפִי הַמִּשְׁתַּנֶּה, פְּנִינֵי גַּעְגּוּעַי.
יוֹצֵאת מִמִּצְרַיִם.