עושה שיוויון
פעם היה לי ויכוח עם אמא שלי.
אמרתי לה "אבל אמא, העיקר הכוונה, לא?" והיא ענתה לי בנחרצות החדה שלה "לא! מבחן התוצאה הוא הקובע. העיקר העשייה. דיבורים וכוונות זה יפה אבל זה רק החימום לדבר האמיתי".צודקת. תכלס אמא תמיד צודקת.
יום האישה שלפני שנה, השמונה במרץ 2020 היה הפעם האחרונה שהייתי על במה. ועוד איזו במה… בהתרגשות וגאווה. איזה היי היי טריליליי היה לי. מיד אחרי זה הכל התחיל להיסגר ולסגור עלינו. נכנסנו לסחרור, כל כך מהר ובחטף. כתבתי אז סיכום של האירוע המרגש הזה, שנשאר כטיוטה. זה פשוט לא התאים. הרגיש לי הכי לא טבעי והגיוני ובכלל לא במקום לחגוג את זה כשהעולם מתהפך.
והעולם התהפך.
#שעשני_אשה
רגע לפני ההגבלות וביטול האירועים וההתכנסויות, חגגנו את יום האישה הבינלאומי, באירוע מרגש ברמות על. בעירי הרצליה צויין יום האישה באירוע מרומם רוח ומלא בעוצמה נשית. נבחרתי כאחת מ – 13 נשים הרצלייניות מעוררות השראה. קיבלנו במה והוקרה על פעילותנו, כל אחת בתחומה, והייתי על הבמה עם המהפכה בשמחה. סיפרתי על הויה וישראל חופשית ועל אקטיביזם יצירתי, אחר ומחוץ לקופסא. סיפרתי על הנערה שהייתי בהרצליה של שנות ה 80-90, הזרעים שנזרעו אז לפעילות החברתית של היום. סיכמתי עם 7 עצות לאקטיביסטית ומה אפשר ללמוד מהדרך שלי לעשייה חברתית בכל תחום. ובעיקר – למה חשוב כל כך לעסוק בשיוויון ובתיקון עולם.
מאז, חלפה שנה. שנה שונה ומשונה, שנת הקורונה. אני מניחה שרוב הנשים יסכימו איתי שהשנה הזאת הבהירה לנו, הנשים, עד כמה המצב שלנו בחברה גרוע.
#בום
"חטפתי את הבום" שרה ק.פלס. וכרגיל צודקת. חטפנו חתיכת בום. אני ואת והיא וכולנו.
70% מהמובטלים הן מובטלות. מצאנו את עצמנו בבית עם הילדים והילדות כמעט שנה שלמה בלי מסגרות ועם נטל בלתי סביר על הכתפיים. ואם לא די בזה, קיבלנו השנה זוועות נוראיות, רעות חולות מזעזעות – האונס באילת. האונס במלונית. 25 נשים נרצחו ב- 2020 ועוד 4 רק השנה, ואנחנו רק בראשיתה. ותזכרו את זה שבסבב ג' של הבחירות ההן אנחנו עם פחות משליש נשים בכנסת למרות שאנחנו 51% באוכלוסייה.
עברה שנה ושוב בחירות ובאמת הגיע הזמן להתעורר ולהשתמש בכוח שיש לנו ולהצביע נכון. למעננו. לשים נשים, פתק שסופר אותנו.
זה כל כך חשוב ומחוייב המציאות.
אבל זה לא מספיק. כמו שאמרה אמא – צריך לעשות.
#תעשי_שיוויון
שיוויון הוא יצירה חברתית. שיוויון צריך לעשות. מה שלא נעשה, לא יקרה.
וכל אחת, וגם את, יכולה לעשות שיוויון.

"פמיניזם זה לא כשאישה אחת מתקבלת למשרה אחת מסוימת, אלא מטרתה להפוך את החיים להוגנים יותר עבור כל הנשים באשר הן. זה לא לקבל חתיכה יותר גדולה מהעוגה הקיימת, אנחנו רבות מידי בשביל זה. זה לאפות עוגה חדשה לגמרי" גלוריה סטיינם.
גלוריה גם אמרה שמעולם לא שמעה גבר מבקש עצה כיצד לשלב נישואין וקריירה.
ואכן כן. מלאכת האיזון הזאת שייכת, כמו עוד משימות מורכבות, לנו הנשים. גם אני, כבת זוג, אמא, בעלת הבית ואשת קריירה – עסוקה במלאכת האיזונים הזאת כבר 20 שנה.
הבנתי שלא מספיק לחפש את האיזון בין המשפחה והבית לבין הקריירה, אלא שיש לאזן בתוך הבית פנימה – בתוך המשפחה, בתוך הזוגיות.
השאיפה שלנו צריכה להיות קודם כל פנימה – לעשות שיוויון במשפחה.
#השיוויון_מתחיל_במשפחה
וכמו כל דבר בענייני פמיניזם ושיוויוניזם – האישי הוא הציבורי, הוא הפוליטי.
אז למה בעצם כלכך חשוב לכל אחת מאיתנו ליצור שיוויון במשפחה?
1. מי שמצליחה ליצור משפחה וזוגיות שווה, פותחת לעצמה הזדמנות אמיתית לחיות חיים שווים של מימוש עצמי. השיוויון מייצר שותפות. ושותפות מייצרת פנאי, יכולות ומקום להתפתח מחוץ לתא המשפחתי.
2. המשפחה היא היחידה הבסיסית והראשונית של כל חברה. ולכן – שיוויון בחברה מתחיל משיוויון במשפחה ובהורות. יותר משפחות שוות עושות חברה שווה יותר.
3. שיוויון צריך לעשות בפועל ובשטח. המאבק למען שיוויון מגדרי הוא תנועה בלתי פוסקת של שינויים קטנים, מהפכות קטנות שעושות הבדל. אנחנו חייבות להבין שהשינוי הזה, כמו כל שינוי בעצם, חייב להתחיל מבפנים, לצמוח מתוך הבתים, בתוך המשפחות שלנו – שם יש לנו הכי הרבה השפעה. שם אנחנו יכולות לשנות.
נשמע הגיוני, לא?
תשאלי את עצמך, האם ועד כמה המתמטיקה המשפחתית שלך שואפת ויוצרת שיוויון? ואיך בכלל אפשר לעשות את זה?
1. ראשית, מבראשית. מהרגע של ההחלטה למסד את הזוגיות– איך את עושה את זה? בפני מי? ותחת איזו מטריה משפטית. ההסדרה הזוגית, החגיגית ובעיקר המשפטית מהווה מסגור לזוגיות שלך ואיך שהיא תישאף להיות בעתיד. להתחיל במסגרת שיוויונית זו נקודת פתיחה טובה להתחיל ממנה.
2. בהמשך הדרך – בבניית ההורות, השותפות ההורית. לרקום את הרקמה הזאת, את המארג המשפחתי – בין אם את חיה עם בן זוג, בת זוג, בין אם בנפרד בהורות משותפת. תמיד תשאפי לשיוויון, לשותפות של חלוקה בנטל המשאבים, בזמן, באחריות.
3. ועד למיצוב מקומך כאישה בתוך המשפחה – הגרעינית והמורחבת. האם את מוחלשת בתוך ביתך? האם את אמא שווה? האם את משאירה מקום לעצמך או שאת חיה בתחושת ביטול עצמי? האם יש לך חופש. האם את משקיעה גם בעצמך? האם את מתפתחת. צומחת. ואיזו השראה את נותנת למי שסביבך?
אני מאמינה שתפיסת העולם השווה שלך בתוך הבית משתקפת בחיי החוץ. בדיוק כפי שתפיסת עולם כובלת לתפקידים המסורתיים "כי ככה זה" – משפיעה לא רק על התפקוד החיצוני שלך, אלא על החברה שלנו בכללותה.
כשאת שווה בתוך ביתך, מבצרך ומשפחתך – יש לך את הביטחון ואת החופש לפעול, לצמוח, להתקדם. ויש לך השפעה על החברה כולה. את ואת ואת ואת – אנחנו יכולות לעשות שיוויון למעננו, ובעיקר למען בנותינו.
יום האישה שמח לך, אישה שווה שאת
היום ובכל יום.
*התמונה מארוע יום האשה 8-3-2020 בהרצליה #שעשניאשה