שבועות .
את הטור הזה על חג השבועות כתבתי לפני שפרצו פרעות תשפ"א. אווירת השמחה של חודש סיוון וחג השבועות התחלפה באימה, פחד והמון כאב. במקום לחזור לשגה של שמחה, המדינה שלנו בוערת. חשבתי האם לפרסם? האם להמשיך הלאה? והחלטתי שכן. בכל זאת, חג. בכל זאת, שבועות. שנאמר "ואף על פי כן, נוע תנוע!" (גליליאו גליליי).
אז אני צוללת פנימה אל תוך הלבן של החג, מוזמנים ומוזמנות להצטרף;
ספירת העומר מסתיימת – שבעה שבועות שלמים מפסח ועד עכשיו. זוהי מעין סגירת מעגל שנתית שנחגגת כל שנה בחג השבועות. חג הביכורים והקציר, חג מתן תורה, חג החלב והמים. החג הלבן מלא כולו משמעויות טובות ויפות.
דווקא כאישה #חילוניה אני מוצאת המון ערך בחג הזה ובכל שנה מתרגשת ממנו מחדש.
1. תורה – לדייק את התורה.
אני מסתכלת על חג השבועות כנקודת ה"פיק", ההיילייט של המהלך שמתרחש מניסן (שהיה אי שם באמצע מרץ), החודש הראשון לחודשים ע"פ התורה, ועד כה.
בניסן – שחרור ויציאה מהמצרים שלנו.
באייר – אובדן, זיכרון, עצמאות, חזון ותקווה.
בסיוון – תורה וטנא – ואיך זה בא לידי ביטוי בעבודה העצמית, הפנימית האישית?
אפשר לשאול – מה התורה שלי? במה אנו מאמינים ומאמינות? מה הערכים והעקרונות שלי?
כשאני אומרת "התורה שלי" אני שואלת את עצמי 2 שאלות:
א. איזו תורה? אני לא אשה דתיה ולא מקיימת מצוות התורה. אני מקיימת מה שאני רוצה ומתאים לי, מתי ואיך שאני בוחרת. זו החילוניות שלי. אז איזו תורה אני מקבלת על עצמי? איזו תורה אני מאמצת? עשרת הדברות? יותר? פחות?
חג מתן תורה הוא הזדמנות לברר עם עצמי מהן הדברות שלי? מהם אותם כללים / חוקים שאני שמה כבסיס לחיי. מה התורה שלי?
ב. תורה של מי עכשיו? אולי יש במילה הזאת "תורה" מעין ציווי או רמז לכך שעכשיו תורה של מי שאני כיום. תורה של האישה שנהייתי. אחרי שהשתחררתי ממה שביקשתי לשחרר מעצמי או יצאתי מהמקום שביקשתי ממנו לצאת (יציאת מצרים), אחרי שבניתי לעצמי חזון והבטחה למה שאני מקווה לו (בדומה למגילת העצמאות), עכשיו תורה של מי שאני. זה מקום מעניין.
וכאן היופי הגדול שמתקשר לעניין הזה של הטנא.
2. הטנא – לברר ולברך על מה שיש בו, כל הטוב שבו.
בשבועות אנחנו חוגגים את הביכורים. את הטנא שלנו, הצידה שלנו לדרך. זה זמן בו אנחנו אומרים ואומרות תודה על היש. מברכים ומברכות על מה שאספנו, על מה שהצמחנו, על מה ששלנו.
הטנא שלי – מה יש בו? מה הדברים הטובים שיש לי בחיים? במה בורכתי? מה השגתי? אילו הצלחות קצרתי? מי הא.נשים שאספתי סביבי? מה למדתי? מה הצידה שאיתה אני הולכת בעולם הזה?

באותם ימי החג והתיקון, ולא בכדי בעיני, מצוין בעולם גם היום הבינלאומי נגד הומופוביה (17.5).
מועד הזה, בזמן הזה, הוא ממש תזכורת עבורנו לשמור על ערנות ולהמשיך ולרדוף אחר הצדק הפרטי והקולקטיבי על ידי יצירת דיאלוג, קביעת מדיניות ומאבק בלתי מתפשר נגד עוולות חברתיות ואנושיות.
3. תיקון – הזדמנות לברר ולתקן את מה שלא ברור ולא מסודר.
בלילה של חג השבועות מתרחש תיקון ליל השבועות. זהו סדר מיוחד של לימוד תורה המתרחש כל הלילה. לאורך השנים ובקרב הקהילות השונות, התפתח המנהג של לימוד לילי משותף ועיסוק בנושאים בוערים ואחרים. מתקיימים יות ויותר אירועים לא דתיים, שונים מלימוד התורה והסדר שנקבע על פי המקובלים לפני מאות שנים.
במוצ"ש האחרון, בלילה שלפני ערב החג (15.5.21) התקיים אירוע תיקון ליל שבועות משותף של קהילות באירופה – מרתון מפגשי לימוד והרצאות קצרות בנושאים הקשורים לחג השבועות, זהות, רות, הגירה מזוויות מקוריות, רעננות, אפיקורסיות יותר ופחות, ולעתים מתריסות.
אני הוזמנתי לדבר על "מהפכה בשמחה" (אלא מה…) – על אקטיביזם חברתי ומשפטי שמשנה את תרבות החתונות בישראל, מנפץ את מונופול הרבנות ומאתגר את הסטטוס קוו דת ומדינה. איך #מהפכה_בשמחה קשורה לתיקון ליל השבועות? כי התיקון מוקדש לחקירה, ללמידה, לשאילת שאלות ולחיפוש אחר תשובות חדשות ומחדשות. לצאת מהשגרה, ממה שאני רואה כל יום, מהמקובל ומה'ככה זה'. שמחתי לספר על המהפכה ששותפים לה גם ארגוני תרבות יהודית מתחדשת ובעיקר אלפי זוגות כל שנה שבוחרים בטבעת ומשנים את תרבות החתונות בישראל. עושים תיקון של עוול נורא שמתרחש כאן מאז קום המדינה.
ואגב, באותם ימי החג והתיקון, ולא בכדי בעיני, מצוין בעולם גם היום הבינלאומי נגד הומופוביה (17.5). התאריך 17 במאי נקבע כיום הבינלאומי נגד הומופוביה כציון למועד שבו הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות על ידי ארגון הבריאות העולמי, בשנת 1990. זה בלתי נתפס בעיני שעד לפני 30 שנה בסה"כ החברה שלנו הגדירה א.נשים כבעלי הפרעות נפשיות רק בגלל נטייתם המינית. המועד הזה, בזמן הזה, הוא ממש תזכורת עבורנו לשמור על ערנות ולהמשיך ולרדוף אחר הצדק הפרטי והקולקטיבי על ידי יצירת דיאלוג, קביעת מדיניות ומאבק בלתי מתפשר נגד עוולות חברתיות ואנושיות.
בחזרה לתיקון שלנו –
זה הזמן לסדר לעצמנו תורה ברורה בהירה, באווירת החג שאומר – הנני.
אני כאן ומוכנ/ה לדרך, לקיץ, לרבעון האחרון של השנה.
4. הודיה – לקצור את פירותינו ולשמוח על כל השפע.
אחרי שדייקנו את התורה שלנו, בירכנו על הטנא, ביררנו את מה שיש לתקן – זה הזמן גם ליהנות ולהתענג מכל הטוב שמונח על שולחננו. להכין מטעמים טובים, לשבת בנחת תחת גפננו ותאנתנו ולאכול עוגות גבינה.
ואולי (גם לא במקרה), בימי חג השבועות נחגג גם יום המשפחה הבינלאומי (15.5).
הנה, גם העולם חוגג איתנו את הפירות האישיים שלנו – בני ובנות המשפחה הגרעינית והמורחבת, כל איש ופירותיו כל אישה ופירותיה. כי בסופו של דבר, המשפחה שלנו היא המקור של הכל.
בחג השבועות הזה של תשפ"א 2021 במיוחד – נישא תפילה לתיקון עמוק בחברה השסועה שלנו, נייחל לחזרה לשגרה (שהיתה כאן רק לרגע), לחיים של חופש, שפע ושמחה. שנזכה לתקון ולשנות כל מה שצריך בחברה ובמדינה שלנו. שנזכה לביכורים ושנוכל להנות מטנא מלא כל טוב.
חג שבועות שקט ובטוח ואם אפשר גם לבן ושמח
סמדר