#בראשית בגרותי, עת השתחררתי ניסיתי להתקבל לבית ספר לרפואה בהתאם לתכנית שהיתה סדורה לי בראש מילדות.

להיות רופאה.

לא הצלחתי בפעם הראשונה ואז גם התחילו לעלות כל מיני ספקות – האם זה בכלל מתאים לי?

מפה לשם הגעתי לגרפולוג ששמו הלך לפניו. הוא מאד הופתע מהעובדה שיש לי שני כתבי יד שונים לחלוטין זה מזה. ״זה כאילו את שני אנשים״ הוא אמר ומצא את עצמו באתגר לנתח את שני כתבי ידי וגם את ההקשרים ולנסות לגבש מזה ייעוץ – מה מתאים לי לעשות בחיים.

נרשמתי ללימודי מנהל עסקים ושיווק או משהו. עזבתי את זה אחרי פחות מסמסטר כי לא נהניתי מכל הכלכלה מיקרומאקרו הזאת. והייתה לי עבודה מהממת אז פשוט ״ביזבזתי שנה״ על עבודה ומחשבה מה ללמוד. ואז דודה נחמה אהובתי אמרה לי ״יש לך פה, לכי ללמוד משפטים זה ממש מתאים לך״ .

כבר שבועיים שאני לא יכולה לכתוב בכלל. לא מספרים ולא מילים ולא משפטים. לא בכתב הזה ולא בכתב הזה. זה משגע אותי. אפילו ההחזקה וההקלדה בטלפון קשה לי, אבל הנה, התאמצתי והקדמתי סיפור לפרק הבא ב #סיפוריפרקים שכותרתו היא אחת השאלות הכי נשאלות בשיחות חולים

המחלה, הרפואה ואני.

מה אומרים הרופאים.. והרופאות? אז תלוי את מי אני שואלת. ובאיזו נקודת זמן.

קודם כל – כמו שיש את הרב גוגל, כך יש גם את פרופסור גוגל. קוראת המון. וכןן, זה מלחיץ. יש קבוצת פייסבוק של דלקות מפרקים. ויש עמותת מפרקים צעירים כי מסתבר שמלא אנשים סובלים וסובלות מזה ובגילאים צעירים. עולם עצום של ידע. המון מחקרים. וכמובן הניסיון האנושי. מלא דעות.

קשה לאבחן דלקות פרקים כי יש הרבה סוגים ובאיבחון מעורבים המון נתונים פיזיים. מדדים בדם. התחום הרפואי הוא ראומטולוגיה. זה גם גנטי גם גוף נפש גם ריאקטיבי לכל מיני ארועים שקורים.

בסוף מאי קבעה שמדובר כנראה ב״דלקת פרקים שגרונית״ . יעני בשגרה. Rheumatoid Artritis .

לא, זאת לא מחלה של זקנות. כן, זאת מחלה מנוולת מאד.

האבחנה הסתדרה עם ״זה גנטי״ כי סבתא ריבה (הדאגנית בעלת ידי הזהב ) גם סבלה מהשיט הזה.

זו מחלה של 1% מהאוכלוסיה והיא נושאת איתה שתי קללות – אוטואימונית כרונית. מערכת החיסון תוקפת את הגוף במפרקים. עושה דלקת. וזה, עושה נזקים למפרקים ונכות ואומללות והרבה חס וחלילות ושלא נדע.

בום. מפחיד. מאד.

הפרופ׳ אמרה תרופות באופן קבוע ושלחה אותי לבדיקות ולקבל זריקות סטרואידים ווולטרן לכאבים. זה היה תחילת יוני. תוך יום חזרתי לחיים.

הכל שקט, הכל עבר. חזרתי #ללכת

זה מה שסטרואידים עושים. הם תחמנים. הם לא מטפלים בבעיה אלא שופכים עליה מים.

בינתיים עליתי על מסלול של ריפוי בתזונה וטיפולים שונים. ככה התחלתי לרזות. על התזונה אספר בפרקים הבאים. מבטיחה. זה מעניין את מי שזה מעניין.

כמו שצריך הלכנו לחוו״ד נוספת עם מומחה. סוכם שאפשר להיעזר בסבלנות לעשות בדיקות , לעקוב ולראות איך זה מתקדם . בחרתי בתפיסה הזאת שאיפשרה לי להתמודד ולהמתין עם האבחנה והצעות תרופתיות.

בהצלחה.

אז אני מתמודדת כבר כמה חודשים שהיו אפשריים ואפילו טובים. ונסענו לחופש ביוון הייתי על הרגליים עם מעט מאד כאבים, פעילה ויציבה.

קצת לפני ראש השנה החלה אפיזודה נוספת. הפעם, להבדיל מהראשונה, אני טיפה יותר חכמה ואני גם על מסלול שבחרתי. אבל העוצמה הפעם חזקה פי כמה ממה שהיתה באביב. וזה מאד מלחיץ וגם מפחיד ופשוט קקה. זה הופך את הדרך שבחרתי בה למאד מייסרת.