הכנסת כבר לא סמל לכל הדברים שאני מאמינה בהם. הם אינם עוד. הכנסת היא מקום שבו קרה דבר נורא ואיום לישראל. משהו נשבר בי. הרגשתי את זה ממש בלב. כמו ברצח רבין.

לא חינם

ברוח הסיסמאות של הזמן הזה – בין שנאת או אהבת חינם, התבהר לנו מה שבוודאי כבר לא בחינם כאן. מה שלא מובן מאליו יותר. הדברים הבסיסיים לחיים חופשיים בארצנו –שוויון. צדק. חירות. לא בחינם.

גם האהבה שלנו למדינה לא חינם! היא נקנתה בדם, יזע ודמעות המון. היא יקרה מאד מאד ואין עליה הנחה. והשנאה, גם היא לא חינם! אני באמת שונאת את האיש עם השיער הסגול. הוא וחבר פושעיו שריו וסורריו – לא חסרות סיבות לשנוא אותם. הם רשעים ומשוגעים. זה מוצדק. לא לחינם. 

במציאות של ימינו אין שנאת חינם ואין אהבת חינם. אין מה לדבר על זה.    

אחים אנחנו

ואם כבר אני בדברים שמטריפים אותי – הסיסמא "אחים אנחנו". 

בואו רגע נאמר את האמת – היחסים המשפחתיים הכי רוויי שנאה הם יחסי אחים. קין והבל התחילו עם זה. ומה שעשו ליוסף, מה? לא חסרות דוגמאות. מדובר בתופעה ידועה. מספיק לראות את כמות סכסוכי הירושה שמתנהלים בבתי המשפט בישראל. אין אחד.ת שלא שמע.ה ולא מכיר.ה מקרוב או טיפה מרחוק סיפורי שנאת אחים או אחיות.

זה מסר של אחדות "אחים אנחנו"? או שגם זה, שקר, פייק, ספין, שטיפת תודעה עקומה,
כמו כל השאר. 

למה? הנה, ככה –

מקור הביטוי "אנשים אחים אנחנו" הוא בתורה. אברם ולוט מפרידים כוחות. על אף
שמדובר במסר של יישוב סכסוך בדרכי שלום (אני בעד, אל תטעו), הפתרון, ההסכם, היה היפרדות. "היפרד נא מעליי". זה הפתרון של אברם ללוט. בינינו, זה בכלל
פתרון לאחים – כל אחד במקומו. לא כולנו רוצים חדר לכל ילד.ה? אגב, בסיפור אברם
ולוט מי שהיה מסוכסכים היו הרועים שלהם. לא הם עצמם. אז אברם אמר "אנשים אחים אנחנו". והפתרון – כל הארץ לפנינו נחלק אותה ימין ושמאל. פשוט נתפצל ושלום על ישראל. אם זה עבד לאברם (שאח"כ הבטיח לו אלוהים את כל הארץ ועשה אותו אברהם…) זה יכול לעבוד גם לעם ישראל של תשפ"ג. לא? בטח נו! מדינה אחת ל 3 עמים. ארץ קטנה עם שפם לשלושה עמים (אולי יותר?) הגיוני סה"כ. האמת, זה משהו שבמעגלים המאד קרובים שלי מדובר המון שנים. קצת ברצינות, קצת בצחוק, הרבה בציניות. ואני חושבת איך זה שהציבור הדתי כלכך משתמש בסיסמא הזאת? אולי כל המהלך "אחים אנחנו" הזה הוא באמת הכנה להפרדה? לא בין דת ומדינה, אל תטעו… אלא בין יהודה וישראל? ומסתבר שיש כבר קבוצות שעובדות על הרעיון הזה, ממש מעשי עם מפות והכל. לא יודעת אם לצחוק או לבכות. בכל אופן, בהצלחה לנו גם עם זה.

חינם זה לא יהיה.

משפחות שלמות של אחים ואחיות על אמת נקרעות על רקע ההפיכה המשטרית. וזה באמת נורא ואיום. אבל בישראל, כמו בישראל #משפחה_זה_פוליטי .

ומה עם הנשים?

אה כן, ה 50% המושתקות – מה עם אחיות אנחנו? גם מזה אנחנו מודרות?  

"נשים אחיות אנחנו". זה לא נאמר. לא בתורה, ולא עכשיו. נשים לא בשולחנות קבלת
ההחלטות. אין להן כוח פוליטי וציבורי. כן, אנחנו נואמות, מפגינות, מוחות, מדברות,
מצביעות. לא מעבר לזה ישראל תשפ"ג.

אני מסתכלת בייאוש גדול על מה שקורה פה. לפעמים, בעיקר בהפגנות וצעדות עם
הדגלים והא.נשים הטובים, יש בי גם תקווה שכל הטוב הזה בסוף ינצח, שאנחנו בתהליך של תיקון וצמיחה מתוך השבר. בגדול  אני לא יודעת כבר למה ולמי להאמין ולמה לא. אבל ברור לי לגמרי שהדרך היחידה שבה נצליח להיחלץ מחורבן הבית הזה (ובכלל להציל את העולם מכל הטירוף שהוא נמצא בו), היא שנשים ינהלו את זה. כי אין כוח גדול יותר מכוח החיים.   

אני באמת מאמינה שרק נשים יכולות. 

הכל.

לעשות שלום. להביא ברכה. לעשות חיים. ליצור עולם.

אבל זה, כנראה, לא יקרה בקרוב. לא כאן. 

הכוח בידיי הפשע והפטריארכיה שרוצה לשלוט ולהשליט את עצמה ותורתה. וזה אומר להעלים את הנשים. אנחנו בתקופה חלשה מאד בהשפעה שלנו על מה שקורה. סיסטרהוד שמיסטרהוד – מצד אחד נשים מרושעות משוגעות שמחסלות לנו את הישגי העבר וגוזלות לבנותינו את העתיד. ומצד שני, נשים גדולות שומרות הסף ומחזיקות האצבע בסכר – נשות הצדק והמשפט וההתנגדות – כן כן, כולנו גלי ואסתר ושקמה. יישר כוחן הגיבורות.

דמותנו הציבורית 

דמותנו הציבורית התערפלה. מי אנחנו? מה אנחנו? הכל נכון ולא נכון באותו זמן.

מה שאני כן יודעת הוא שבין אמת ושקר קשה לעשות גשר. 

ליישב, לפתור. להסכים.

הזהות שלי, כמו של המדינה, בטלטלה. בשנתיים האחרונות, כדי להבריא, במאזן בין
האישי-הציבורי-והפוליטי שמתי את מלוא תשומת הלב, על האישי. זה, האמת, מניב אחלה תוצאות. אני שומרת עליי לפי עקרונות ה מג"ן (מדינה גוף נפש ראו ס' 9ב להלן)
אומרת הרבה #ריבונהשלעולם ובוחרת כל רגע מחדש בריבונות הפרטית שלי.

באישי. בציבורי. בפוליטי

עושה מה שצריך, מה שיכולה, מה שאפשר

כל עוד אפשר

אפשר.

***********

9ב. בריאה

"המצב" חודר לנו מתחת לעור. נכנס לנו לסיסטם, לגוף ולנפש. עושה לנו כואב. כשהתחילה לי מחלת הפרקים לפני קצת יותר משנתיים, אמרתי ש "כואבת לי המדינה". גם אז היתה תקופה קשה (קורונה + מגן חומות). כאב לנו בעורף ובחזית. גם אז נשבר הלב. והגב. גב האם גב האב. גב האומה. החזקתי בגוף משך הרבה שנים חשש, דאגה וכעס צרוף שהיו הבסיס לאקטיביזם שלי. אני מוחאת וותיקה. לאורך השנים זה דירבן והוביל אותי לעשיה וגם נתן לי תקווה. עד שלא יכולתי יותר. הכל קרס. הכל כאב. בלב. בגוף ובנפש.

לכן עכשיו אני שומרת על עצמי מרגשות קשים – תסכול, חרדה ובעיקר כעס. כל אלו צרה צרורה לגוף. נסכם אותם במילה הנהדרת סטרס. צריך להיזהר ממנו, לשלוט בו, למנן ולאזן אותו.

בתוך הקרב על הדמוקרטיה אני קודם כל בהגנה – מגנה ומשגיחה עליי. יוצרת לי בועות של אסקפיזם וניתוק ובאופן אקטיבי מצמצת למינימום צריכת תקשורת. אני לא פעילה במחאה, בדיונים, בקבוצות. אבל עולה על "מדים", דגל ונעלי ספורט, צועדת, מניפה,
שרה נפלתם על הדור הלא נכון. משתתפת. כי #חובהלהתנגד. הכל נעשה במינון ובמודע
ובקשיבות כל הזמן לרגשות ולגוף. 

קבעתי לי עקרון וקראתי לו מג"ן מדינה–גוף–נפש. אני פעילה בצד הנכון של ההיסטוריה, אבל במידה שלא מזיקה לי. מחלקת את הזמן והמאמץ בין 3 עוגנים – עבודה ופרנסה, משפחה ויחסים, הגוף והנפש שלי. בחלקים מהזמן אני ב "רילוקיישן
מנטלי" מהמצב. ובזמנים שאני בוחרת אני ממש בתוך זה.

איזון אמרנו. יינג וייאנג

אז איך את מרגישה? עבר לך?

מחלה כרונית לא עוברת. היא מנוהלת. כל הזמן. זה השיעור הגדול שלי בשנתיים האחרונות. כדי לנהל את זה בלי תרופות, צריך להקדיש זמן, מאמץ ולעשות הרבה שינויים קטנים שעושים שינוי גדול. הכאבים כל הזמן קיימים, הם מסתובבים בין הפרקים. כאבים הם תמרורים, סימני דרך. כל יום הגוף מספר סיפור חדש.
הקשיבות שלי לגוף מאד גדולה, זה מרתק ומאתגר אותי. זאת הבריאה שלי. בריאות #בריאה שלא מסתמכת על כימיה אלא על אנרגיה ועל הרעיון המהפכני שאני הרופאה של עצמי ואני בוראת את הבריאות שלי (והכל בתמיכה וליווי של הרופא האגדי ד"ר מיקי הרלינג, החכם הסיני מדקר העל אביחי וולצ'ק, והסיפו המאסטר והאח תומר בן- דוד).

#התנועהמשחררת

אני מתרגלת צ'יקונג באופן קבוע, לומדת ומעמיקה בזה יותר ויותר. מתרגלת יוגה בהתמדה מפתיעה. שוחה. הולכת, לפעמים כשאני מרגישה טוב ממש ואני במוד, גם קצת רצה. אם זה נשמע לך WOW וקצת לא יאומן (בטח מי שמכיר.ה אותי רוב החיים הבוגרים העצלניים שלי…) אז קבלו גם את העובדה שאני לומדת קונג פו! יס!! קונג פו! זה באמת טוויסט גדול בעלילה של חיי. ובעיקר גורם לי להרגיש קצת נמרה. או פנתרה. או פשוט חיה.  

אני אוכלת בעיקר מקרוביוטיקה, צורכת כל מיני תוספי ותוספות, לא שותה קר בכלל, רק חם.  יושבת מזיעה בסאונה. מאזנת את זה עם מקלחת מים קרים (בקרוב אמבטיות קרח…) מידי פעם נשכבת לדיקור או טיפול כזה או אחר. נושמת. הרבה נושמת.  משהו שאף פעם לא עשיתי. אני? לשבת בשקט ופשוט לנשום? מצחיק.

אז כן, זה אולי נשמע קצת רוחני פרדס חנה כזה, אבל זה ממש עובד. מבוסס על תורות עתיקות, בעיקר של רפואה ותנועה סינית. מאוזן יינג-ייאנג ומלא סמלים של 9 בקטע מסקרן ומרגש.

#חמסהעליי

במהלך המסע הריבוני שלי לבריאות בריאה פיתחתי את הכלי המדהים #חמסהעליי אותו אני מיישמת ומשכללת ומשתדלת גם להפיץ ולהנגיש הלאה. זה משהו טוב שאני מקווה להוציא יותר לאור בקרוב. 

ומעבר לזה, השנה היא שנת היובל שלי. באפריל חגגתי 50 אביבים והחלטתי החלטה מודעת שלמרות ועל אף המצב הדפוק של המדינה שלי, אני את השנה הזאת חוגגת כמו גדולה. חמישים חיים משוגעים כל השנה, לא משנה מה, כי כיף זה כיף, וזו מטרת העל של החיים האלה, להנות, לאהוב, לשמוח. פשוט כדאי

כל עוד אפשר.

אפשר.

***********

9ג. גשר

#איזוגי והספרה 9

#איזוגי זאת שיטת עבודה אישית וזוגית שאני מפתחת כבר כמה שנים, שמסודרת סביב מספרים, ספרות, סימנים והסיפורים שאנחנו מספרות.ים לעצמנו. היא כלי לבניית גשרים ביחסים ולהתפתחות אישית. 

בשיטת #איזוגי יש ל 9 מקום מכובד. קבלו הצצה – 

9 סימן של חיים. של איזון גוף ונפש. של הרוח. תשעה ירחי לידה. הזמן שבו נוצרים חיים חדשים. 9 מייצגת את עולמנו הרוחני. ובשיטת #איזוגי אני רואה בה את הספרה הכי זוגית שיש. 9 ואחותה ט משתלבות זו בזו כיינג ויאנג 9ט איזון זוגי והרמוניה.

ואם נמשיך בזוגיות ומתמטיקה פשוטה  9X2 = 18 . בגימטריה – ח"י. 

בנומרולוגיה 9 מסמלת סוף של מסע. סיום מסלול. היא ספרה מקודשת בדת הבהאית. ובתרבות הסינית היא סמל למזל. 

ובכן, בתוך כל המורכבות של הזמן הזה, 9 מחברת אותי לרוח, לאמונה בטוב הכללי בכוח של הביחד. כוח השותפות, הזוגיות. האיזון. ההרמוניה. החיים. אני יודעת שרק גשר בתוכנו יכול לתת מקום לחיים של הרמוניה. באישי. בציבורי. ואולי גם בפוליטי. 

דרך הספרה 9 אני מתחברת למהויות עמוקות יותר של עבודת הגישור וההסכמות, של כלים שאני מפתחת ומתפתחת איתם כאשת מקצוע וכאשה בעולם הזה. ובתורה הסינית שאני לומדת ומתנסה בה יותר ויותר בזמן האחרון, אני מוצאת שהספרה 9 מבטאת נש(י)מה, מרחיבה את התודעה ומאפשרת זהות אותנטית יותר.  

בימים האלה, בזמן הזה אני #הולכת על גשר, בין המיצרים. ממה שהיה למה שיהיה, בין מי שהייתי ומי שאני נהיית. איכשהו מצליחה לראות איזו בהירות.

יש אור ואני דובקת בו.

כל עוד אפשר

אפשר. 

אמן לימים טובים ושקטים

סמדר