7 עובדות על חתונות בישראל
4 יוני 2020
יב סיוון תש״פ
במהלך שנותיי הרבות כפעילה חברתית ואקטיביסטית בתחום החתונות השוות בישראל, מנכ"לית לשעבר של ארגון 'הויה', מייסדת וראשת היחידה המשפטית ועורכת טקסי חתונה – נתקלתי, ועדיין, בכל כך הרבה השערות וטענות לא מבוססות, כל מיני "ככה שמעתי" ו – "ככה אמרו לי" והנחות שגויות ביחס לחתונות בישראל.
ובכל זאת, כשמדובר בנושא כל כך משמעותי כמעט לכל אחד ואחת מאיתנו, איך זה שידוע לנו כל כך מעט? אני מזמינה אתכם.ן לבדוק – כמה אתם.ן באמת יודעים ויודעות על חתונות בישראל?
# בישראל יש רק נישואין דתיים.
ולכן רבים מאזרחי המדינה לא יכולים ויכולות להינשא כאן: זוגות להט"ב, זוגות מדתות שונות, "חסרי דת", מי שהם או הוריהם עלו מבריה"מ לשעבר ולא הוכיחו את יהדותם ברבנות (מדובר על כ- 400,000 איש ואשה וצאצאיהם שעלו לישראל כיהודים מכוח חוק השבות. שערורייה!) וכמובן פסולי חיתון הלכתיים, למשל – כהן וגרושה, כהן וגיורת, ממזרות/ים.
# בישראל אין נישואים אזרחיים.
השימוש במונח "נישואים אזרחיים" או "חתונה אזרחית" בישראל הוא שגוי ואף מטעה! ארגון משפחה חדשה המנפיק "תעודת זוגיות" – מפרסם באופן לא ראוי (ואף הוגשה נגדם תביעה ייצוגית בנושא) ש "יש פיתרון לנישואים אזרחיים בישראל". אבל לא! זה לא נכון! לא מדובר בנישואים אזרחיים! מדובר בחתימה על תצהיר ידועים בציבור שלאחריה מונפקת לזוג תעודת זוגיות. גם בהֲוָיָה ניתן שרות כזה – בני הזוג חותמים על תצהיר חיים משותפים בדבר היותם ידועים בציבור ולאחר מכן מונפקת להם "תעודת חיים משותפים". להיות ידועים בציבור זו בחירה מצויינת אבל זה לא פתרון וזה לא נישואים אזרחיים, שלא יטעו אתכם! בחרתם להיות ידועים בציבור? מצויין – בואו להֲוָיָה. 🙂
# ניתן לרשום במשרד הפנים נישואים אזרחיים שנערכו בחו"ל.
כל אלו שלא יכולים להינשא ברבנות, או שלא רוצים להינשא ברבנות, יכולים להינשא בחו"ל ולהירשם כאן כנשואים במרשם האוכלוסין. זאת אומרת – יש נישואים אזרחיים אבל לא בבית ספרנו (בחו"ל).
# יש תנועה אדירה של זוגות שמתחתנים בישראל בטקס ללא הרבנות.
זה נקרא "טקס פרטי" / "טקס אלטרנטיבי" / "חתונה שווה". טקס פרטי הוא כל טקס שנערך בישראל ע"י עורך או עורכת טקסים, רב או רבה (הֲוָיָה, רפורמי, קונסרבטיבי, אורתודוקסי פרטי למשל ארגון "חופות", חבר מחתן, דודה מחתנת, סלבים, שחקניות/ים אנשי ונשות תקשורת, פוליטיקאים לשעבר וכו'). כל הטקסים הללו, כל טקס שלא דרך הרבנות – לא מוכרים לצורך רישום נישואים במשרד הפנים.
ב 20% מהחתונות בישראל (1 מ 5 זוגות) מתקיימים טקסים פרטיים.
# ידועים בציבור הם מי שחיים יחד כבני זוג. עם או בלי טקס.
לידועים בציבור בישראל מגיעות כמעט כל הזכויות שיש לנשואים, לרבות זכויות רכושיות, סוציאליות, ירושה, ביטוח לאומי, ענייני ילדים וכו'. ההבדלים בין ידועים בציבור ונשואים הם בעיקר בירוקרטיים, ונוגעים לעובדה שהזוגיות לא רשומה במרשם האוכלוסין (משרד הפנים).
נישואים בישראל זה עניין פוליטי.
הרבנות קיבלה את הסמכות שלה מהמדינה, על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים שחוקק בסמוך לקום המדינה (1953). המדינה היא זאת שיכולה לקחת ממנה את הסמכות או לקבוע שלצד נישואין דתיים יהיו גם נישואים אזרחיים. אני חושבת שבשנים האחרונות מוגבר מאד האור שעסוק בגירוש החושך. יותר ויותר זוגות בוחרים להתחתן מחוץ לרבנות בין מתוך אילוץ ובין מבחירה. תרבות החתונות בישראל השתנתה לבלי היכר, אבל החוק עדיין לא. כדי לשנות את הסטטוס קוו צריך חקיקה בכנסת.
# אפשר לשלב: למשל, חגיגה בישראל – נישואים אזרחיים בחו"ל
זוגות רבים בוחרים "ליהנות" משני העולמות – לעשות בישראל טקס חתונה פרטי, אישי ומשמעותי, לחגוג בשמחה עם המשפחה והחברים, ולפני או אחרי – לקיים נישואים אזרחיים בחו"ל (לצורך הרישום). זוגות אלו (כששני בני הזוג יהודים) יצטרכו להגיע לרבנות לצורך גירושין אם וכאשר לא תצלח להם הדרך, חס וחלילה…
ההמלצה שלי – להחליט אם כן או לא חתונה (כי הרי אפשר להקים משפחה בלי זה), ואם כן – לקיים טקס פרטי לפי אמונתכם. ולא להינשא אלא לבחור באופציה של ידועים בציבור: לחתום על תצהיר חיים משותפים והסכם חיים משותפים. להסדיר באופן רשמי חוקי ופרטי לחלוטין את הזוגיות, ולהתרחק כמה שאפשר מהרבנות. בכניסה או חלילה ביציאה מהקשר.
# חתונה להט"בית
קהילת הלהט"ב נאבקת שנים, בעולם כולו, למען שוויון זכויות במשפחה. ברוב מדינות העולם המערבי כבר יש נישואים אזרחיים. קהילת הלהט"ב בישראל אמנם השיגה הישגים נאים וחשובים בזירה המשפטית – למשל *צווי הורות פסיקתיים לזוגות נשים (שהרו באמצעות תרומת זרע אנונימית) וגברים (שהביאו לעולם ילדים בפונדקאות חו"ל), *האפשרות לרשום נישואים אזרחיים (חו"ל) של זוגות להט"ב במשרד הפנים, *זכויות בביטוח לאומי ועוד. יחד עם זאת, לקהילת הלהט"ב יש אתגר גדול בהיבט ההורי, בעיקר לזוג גברים, המעוניינים להביא לעולם ילדים באמצעות שירותי פונדקאות, שאינם אפשריים עבורם בישראל ע"פ חוק הפונדקאות. רוב הליכי הפונדקאות לזוגות ישראליים מתבצעת בארה"ב, שם בד"כ נדרש לצורך התהליך שבני הזוג יהיו נשואים באופן רשמי. בני /בנות זוג להט"ב לא יכולים לאמץ בישראל.
ולא אמרתי מילה על נשים ועל גירושין.
נקסט טיים.
אם אתם/ן מרגישים מתוסכלים אל מול השורות הללו, במיוחד בימים אלו של ממשלה חדשה, שלמרות הבטחות הבחירות תמשיך לשמר את הסטטוס קוו, אתם/ן צודקים וצודקות. התסכול ברור הגיוני וטבעי לגמרי. ובכל זאת, חשוב לי שתדעו שהדברים מאד מתקדמים ומשתנים לטובה כל הזמן. בפועל יש אלטרנטיבות! גם תרבותיות – טקסיות וגם משפטיות. צריך רק לבחור!
הדרך להילחם בחושך היא רק להגביר את האור. וככל שנדליק עוד אור ועוד אור, כך יבוא השינוי. הרכבת של הנישואים האזרחיים בישראל כבר יצאה מהתחנה ואי אפשר לעצור אותה, אבל זה לוקח זמן, ובחירות, ועוד בחירות ועוד בחירות. אולי, אולי בפעם הבאה זה יצליח. אנחנו הרי עם הנצח שלא מפחד מדרך ארוכה, לא ככה?
מאחלת לכל בני ובנות הזוג ולכל המשפחה מזל וברכה ושמחה רבה, ושבכל דרך ומקום בו תיבחרו למסד את הקשר שלכם/ן יהיו אור ואהבה גדולה.
להתראות בשמחות!
