חודש שבט – אילנות, משפחות וכנסת אחת
קיימות כל מיני פרשנויות לשם החודש שבט.
'שבט' מלשון 'שבטו' ("חושך שבטו שונא בנו")= מכה, על שם הרוחות הנושבות בו. ויש המפרשים את שם החודש שבט מלשון ענף זמורה, סמל לפריחת האילנות בחודש זה. ויש גם פרשנות בראשי תיבות: "שנשמע בשורות טובות" (יאללה כבר).
אז, חודש שבט הגיע – חג לאילנות (ט"ו בשבט). ולמשפחה (ל' בשבט). ו… לכנסת (ט"ו בשבט)!
מה הקשר בין השלושה?
#ט"ו_בשבט
"וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם"
חודש שבט הוא חודש הנביעה, הנטיעה, הצמיחה. זה הזמן שמסמן לנו ללמוד. ללמוד מהעצים, מהטבע.
זה ישר זורק אותי לבסיס הרעיוני של החסידות, לפיו כל תופעה המתגלה ונעשית בעולם, הנה פעולה אלוקית מיוחדת הקשורה בהשגחה עליונה פרטית. כלומר – שעלינו לראות בכל תופעה בעולם כהדרכה אלוהית המלמדת אותנו מה עלינו לעשות. בכל דבר הנראה לעינינו ישנה הזדמנות להתבונן ולחפש מה יש ללמוד ממנו על תפקידינו בחיים.
ולמה אני מעלה דברי חסידות עכשיו? כי הזמן הזה מסמן לנו להתבונן באילנות, בעצים וללמוד מהם על עצמנו, על החיים. זה חשוב תמיד וחשוב שבעתיים בימים אלו. לא יאומן אבל תיכף "נסגור" שנה בתוך סרט הקורונה הזה. ואולי, אולי יש לעצים בשורה שלא חשבנו עליה?
#כי_האדם_עץ_השדה
כשנתבונן באילן נראה שהוא מורכב באופן כללי משלושה יסודות: השורש, גוף האילן (הכולל את הגזע, הענפים והעלים) והפירות.
השורש נעלם מעין רואה, אך עיקר קיום האילן וחייו תלויים בשורש. אילן ששורשיו חזקים ואיתנים, אין לו לפחד מרוחות מנשבות שלא יעקרו אותו.
גוף האילן הוא רובו המכריע של מבנה האילן והוא מציאותו המוחשית. האילן גדל ומוסיף כוח בגודל ועובי גזעו, בענפיו ועליו. אולם שלמותו של האילן הוא בפירותיו. הפירות נושאים בקרבם את היסוד לדורות הבאים, באמצעות הגרעינים שמהם מצמיחים אילנות נוספים.
גם חייו של האדם מורכבים משלושה יסודות אלו של האילן.
השורש הוא האמונה ממנה נוצרים החיים הרוחניים והיניקה המתמדת ממעיין האמונה המפתחת את הנפש. ככל שהשורשים חזקים יותר, כך נשמתו של האדם איתנה יותר ובכוחה להתמודד עם כל הרוחות הזרות שמנשבות ומנסות לעקור אותה חלילה ממקומה.
גוף האילן הוא "היום יום", המחשבה, הכוונה והמעשים הטובים – שכל אלו הם רוב בניין הרוחניות שבאדם.
אם נמשיך עם המטאפורה הזו, במובן הזה, תכלית שלמותו של האדם מצויה בתוצאת טיפוח שורשיו (האמונה), הגוף (מעשים טובים) והשפעתו על סביבתו וכל מי שבא איתו במגע – הפירות.
#ניצנים_של_תקווה
שבט מזכיר לנו שההתחדשות שלנו מתרחשת כל הזמן. גם אם אנחנו עץ אלון עתיק נטוע היטב בקרקע עם גזע, וענפים מפוארים סבוכים ועמוסים – כל שנה מחדש נוכל להתחדש –לזרוע, לנטוע, לראות את הניצנים, להשיל את הישן ולהצמיח את החדש. לרענן את עצמנו מתוך עצמנו.
התקלפות וצמיחה מחדש – בשיא הכנות, יש מי שזה לא מדבר אליו/ה בשנה החולפת (בכל מובן)?
הידיעה הזאת שאפשר להתחדש (ולא רק בעתות משבר) היא תקווה.
עכשיו, בזמן הזה שהטבע השלים מעגל ויוצא שוב לדרך – זה זמן להתחלות חדשות. נביעה חדשה. לאור חדש שמצמיח. להשריש ולחזק שורשים ולכוון לפריחה. בכל תחום, בכל מה שנבקש. כל הזמן להתקדם, בכל דבר כל מקום כל מה שנבחר לעשות. ולהנות.
#עצים_משפחה_חקיקה – מה הקשר? גשר!
הקשר בין שלושת אלו הוא הגשר שצריך לבנות בין "יהודית ודמוקרטית".
דיני המשפחה סובלים מחסר – אין בישראל קובץ חקיקה אזרחית מסודר בדיני משפחה וערכי השוויון בתחום זה מתהווים בפסיקות של בתי המשפט ולא על ידי הכנסת.
למה? כי בישראל, משפחה זה פוליטי.
נישואין וגירושין כבולים לדת ובעקבות הסטטוס קוו הפוליטי משך שנים נמנעת הכנסת מלחוקק חוקים שיפתרו את הברדק בדיני המשפחה בכל הנוגע למזונות ילדים, ועניינים של הורות.
ומה נלמד מהאילנות כדי לייצב את משפט המשפחה הישראלי?
ראשית, להתחיל מהיסודות – השורשים. לנתק את המשפחה מהדינים הדתיים ולייצר תשתית אזרחית מאורגנת חזקה יציבה וטובה לעמוד מול הרוחות. קודקס חקיקה אזרחי, ברור, אחיד ומסודר. צמצום משמעותי של סמכויות בתי הדין הרבניים בנישואין ובמיוחד בגירושין. נישואים אזרחיים, גירושים אזרחיים, מזונות אזרחיים, דיני הורות אזרחיים – שוויוניים ומנותקים מהדת. עם שורשים יציבים ושווים כאלה יוכל המשפט לצמוח, להתפתח ולהתאים את עצמו לחברה הישראלית השואפת לשוויון. תזכורת לכך שכדי שישראל תהיה מדינה דמוקרטית (כלומר שוויונית) יש "לסדר" את הכללים הבסיסיים החלים במשפחה. שהרי המשפחה היא היחידה הראשונית והטבעית של החברה.
כל הסיפור הזה שיום ההולדת של הכנסת חל בט"ו בשבט הוא בעצם מחווה לציון הדמוקרטיה היהודית. ואולי זו בכלל שאלה בפני עצמה – האם ישראל היא באמת דמוקרטיה? לא בטוח. אז הנה לנו חודש שבט – חג לטבע, לאדם ולקהילה.
"מי גשמים של השנה החדשה מחכים עד ט"ו בשבט ואז מתחילים להזין את שורשיהם של עצי הפרי הוותיקים. את זה הודיעו לנו חז"לינו. שם מתחת לפני השטח מתרחש האירוע ואנו אוכלים לכבודו פירות שיבשו. אומרים אז לעצמנו: יש לינוק מים חדשים. התחדשות היא צו לנפש. מים ישנים לא מספיקים" מוקי צור
יהי רצון שיתחדש עלינו חודש שבט לטובה ולברכה, ולזמן צמיחה – בכל הממדים.
סמדר
משפחה זה פוליטי